רש"י על קידושין ל״ח א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור קידושין ל״ח א:ט׳
9 וְהוּא הַדִּין שֶׁיִּנְהֲגוּ, וּמָה חָדָשׁ, שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם, וְאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָאָה, וְיֵשׁ הֶיתֵּר לְאִיסּוּרוֹ, נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ –
פירוש רש"י על קידושין ל״ח א:ט׳
9 והוא הדין שינהגו - החדש מפורש בו מושב וקסבר כל מקום שאתם יושבים משמע וערלה וכלאים מק"ו:
10 שאין איסורו איסור עולם - אלא כל ששה עשר בניסן דכתיב עד עצם:
11 ואין איסורו איסור הנאה - דתנן מנחות דף עא. קוצר לשחת ומאכיל לבהמה:
12 ויש היתר לאיסורו - וביום ששה עשר עצמו איסורו מותר אם יש עומר קרב: